מה מאפיין את המעבר לכתה א'?

  • המעבר לכיתה א' הנו אחד המעברים המשמעותיים בחיי הילד ומשפחתו. מעבר המלווה בשינויים רגשיים (לחץ, חרדה, התרגשות, צמיחה) ושינויים התנהגותיים (הסתגלות לנורמות, למצבים חברתיים אחרים וכד'). שינויים אלו דורשים התארגנות נפשית ופיזית ולעיתים הם מלווים בקשיים – חשוב לזהות את אותם קשיים ולהתמודד איתם (לשוחח עליהם, להיוועץ, להרגיע וכד'). 
  • מבחינת ההורים זהו לעיתים המפגש הראשון שלהם עם הערכה- לעיתים הערכה זו יוצרת תחושה כי "מעריכים את ההורות" שלנו.
  • הילד נכנס לתוך עולם חדש, מערכת ציפיות חדשה ממנו – של ההורים והסביבה. נדרש להתאים את עצמו לנורמות ההתנהגות של בית הספר- וזו משימה שאינה תמיד קלה. 
  • מצד אחד ילדיכם מרגיש גדול- המעבר לכיתה א', ומצד שני,הוא מרגיש עדיין קטן (בתוך מסגרת גדולה).

מהי חווית המעבר עבור ילדיכם?

  • מעבר מסביבה מוכרת לסביבה זרה.
  • מעבר ממסגרת קטנה  למסגרת גדולה. הילד מוקף בילדים רבים, כמויות רבות יותר מאלה שהכיר בגן.
  • מעבר ממבנה חברתי חד-גילי או דו-גילי למסגרת שבה לומדים בטווח גילים של שש שנים. 
  • מפגש עם מספר רב יותר של מבוגרים (בעלי תפקידים). הילד נתקל בדמויות חדשות (מנהלת, מחנכת, מורות, אחות, יועצת וכד').
  • מעבר ממסגרת של פעילות משחקית למסגרת של משימות לימודיות. חוקים וגבולות חדשים, זמנים קצובים למשחק {הפסקה} וזמן ישיבה ממושך בכיתה.

מוכנות לכיתה א' היא שילוב בין שני תהליכים:

בשלות – תהליך טבעי והדרגתי, שאינו מושפע מתרגול, אימון או התנסות.
למידה – היא שינוי ועיצוב של התנהגות והרגלים בעזרת אימון וחינוך מצד הסביבה.

בשלות הוא מושג פסיכולוגי-התפתחותי, שמרבים להשתמש בו בהקשר לכניסה לכתה א'. כשמדברים על 'בשלות לכתה א', שואלים: "האם הילד בשל לכתה א'?"

כדי להבהיר את המושג 'בשלות' מוזמן כל הורה לחשוב על ילדו בגיל 3-4, ועל ילדו כיום כשהוא כבר בן 6-7. מה ההבדלים שרואים אצל הילד? מה השתנה, התפתח, השתפר עם השנים? יש לשער שרוב ההורים יציינו שהילדים גדלו פיזית, שהם יודעים יותר, מבינים יותר, עצמאיים יותר, מתמצאים ומסתדרים יותר, יש להם יותר חברים, הם יודעים לעשות יותר דברים ועוד.

שאלת המשך שכל הורה מוזמן לשאול את עצמו היא: מה גרם להבדל? התנהגותם של ילדם משתנה, הן בזכות הבשלות (השינויים הפיזיולוגיים והרגשיים הקורים באופן טבעי במשך השנים) ובזכות הלמידה וההתנסות הסביבתית.

אז מהי בשלות?

בשלות היא מוכנות למצבי חיים שונים (כמו כניסה לכתה א').

ארבעת היכולות המרכיבות בשלות לכתה א':       

יכולות מוטוריות (גסה ועדינה)

  • תנוחת הישיבה בכתה, אחיזה נכונה של העיפרון.
  •  שליטה בתנועות  הגוף ובעוצמתן. 
  • תפיסה חזותית וקואורדינציה (תיאום עין-יד) 
  • היכולת לזהות צורות קטנות, מורכבות ודומות והיכולת להעתיקן.

 יכולת קוגניטיבית

  • יכולת קשב וריכוז (חצי שעה לפחות), סינון גירויים, הפרדה בין עיקר לטפל. היכולת לזכור מידע לטווח קצר ולטווח ארוך, יכולת שליפה, הבנת הנשמע, הבנה ומילוי הוראות מורכבות (שתי הנחיות יחד).
  • בשלות שפתית- אוצר מילים ומושגים, ידע התחביר, הבשלות לרכישת קריאה, הבנת הקשר בין צלילי השפה לבין הייצוג הצורני של האותיות בכתיבה.
  • בשלות חשבונית – הבנת כמויות, הכרת הספרות, פעולות חשבון בסיסיות.

יכולות רגשיות + חברתיות:

  • עמידה בלוח זמנים. 
  • התמצאות במבנה הגדול. 
  • היכולת לבצע משימות. 
  • לדחות סיפוקים, להתאפק.
  • לשלוט ברגשות, לקבל סמכות וחוקים. 
  • להתנהל באופן עצמאי, להביע את עצמו.
  • ליצור קשרים חברתיים, לוותר.

חשיבות הבשלות לכתה א'

הציפייה מילד הנכנס לכתה א' היא להיות בשל דיו בארבעת הצירים כדי להצליח במשימות הגיל.

כמו ארבעה גלגלים של מכונית האמורים לאפשר לה לנסוע במהירות ולאורך זמן ללא תקלות ושחיקה מיותרת. כך כל ארבעת צירי ההתפתחות אמורים להיות מפותחים במידה סבירה, ובתאום ביניהם, להתפתח ביחד במינימום פערים. כשילד נכנס לא בשל דיו לכתה א', חוסר הבשלות מבליט את הקשיים המקוריים שיש לו באופן טבעי באישיותו והתפתחותו. כך למשל, ילד עם נטייה לחרדה יהיה מאוד חרד, וימנע מהתמודדות, ילד שיש לו קושי מסוים עם תפקוד עצמאי – ייצמד להורים ויסרב להיפרד. ילד שיש לו אולי חולשה גרפו מוטורית קלה, יתקשה אפילו יותר ברכישת הקריאה בגלל חוסר הבשלות.

ילד בשל יעבור גם הוא התמודדות עם השינוי והמעבר בין הגן לבית ספר, אך המאמץ שיידרש ממנו יהיה סביר, והוא יתגבר מהר יותר על המעבר.

פערים בבשלות בין התחומים:

  • אצל רוב הילדים יש פער כלשהו בין רמת הבשלות של תחומי התפתחות שונים, יש ילדים שהפער גדול במיוחד ויוצר בעיות הדורשות התייחסות.
  • למשל כשהציר הקוגניטיבי מפותח (תפיסה, מודעות פונולוגית, פתרון בעיות) לעומת קושי בציר הגרפו-מוטורי (קשה להעתיק אותיות, הימנעות מגזירה). ואו פער בין הציר הקוגניטיבי לבין הציר הרגשי (ילדותיות, סף תסכול נמוך).

הדרך להתמודד עם פערים כאלו ודומים היא לזהות את הקושי והחולשה ולחזק אותה דרך הכוחות של הילד.

כיצד אנו כהורים יכולים לסייע?

תחום רגשי – חברתי

  • להקפיד על סדר יום קבוע ומובנה 
  • להציב גבולות של מה מותר ומה אסור. 
  • להגיע בזמן לגן. 
  • לאפשר לו לבצע פעולות באופן עצמאי (להתלבש לבד, לפנות צלחת מהשולחן, להיכנס מדי פעם לבד לגן) 
  • לבחור בין אפשרויות, ליזום קשרים עם חברים, לתת לו משימות שהן בתחום היכולות שלו.

תחום קוגניטיבי

  • הכרת האותיות. 
  • משחקים לשוניים כגון: מה מתחיל ב.. מה מתחרז עם.. מה יוצא דופן? 
  • הקראת סיפורים ולשאול שאלות בעקבות הסיפור. 
  • הכרת הספרות. 
  • מתן משימות חשבוניות כגון: מניה של חפצים, הוספה והורדה של חפצים.

תחום מוטורי

  • לאפשר לילד להתנסות בגזירה, ציור, העתקת צורות וכדומה.
  • עבודה עם פלסטלינה, שדכן, אטבי כביסה, משחקי כדור ועוד.