ההפרעה שהתחפשה

אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו  באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה מגילו. קיימים כמה סוגים – לקות קריאה, לקות כתיבה ולקות חשבונית.

אז מה זה אומר בעצם? לקות בקריאה מאופיינת בקשיים בדיוק או בשטף הקריאה היוצרים קושי משמעותי בהבנת הנקרא. לעומתה, הפרעת קשב מתאפיינת בקושי לשמור על קשב רצוף, חוסר תשומת לב לפרטים, קושי בארגון, הסחות דעת פנימיות (מחשבות) וחיצוניות (אובייקטים שמפריעים להתרכז) והתנהלות לא יעילה. לעתים גם תנועתיות יתר.

ולמה מתבלבלים? לעתים ילד הסובל מלקות קריאה נראה מתוסכל בשיעור, לא מבין את המתרחש, לא משתלב ונותר מנותק מאחור. הוא יכול להגיב בהתנהגויות הנראות כלקות קשב: מפטפט, מרבה לזוז בכיסאו, קם ומסתובב, מציק או מתחצף. יש גם ילדים שנראים "מרחפים" – חוסר הקשבה ואיבוד עניין בנעשה בכיתה. במצב זה נוכל כצוות חינוכי או כהורים לטעות ולחשוב שלילד קיימת לקות קשב. מנגד, ילד עם הפרעת קשב יכול להיראות לקוי למידה, לדוגמה – מתקשה לשבת, להקשיב ולזכור את הנאמר, מוסח בקלות ומרבה לקום מכיסאו, ויכול להראות עיכוב ברכישת הטכניקה של הקריאה. כך נוכל לטעות ולחשוב שמדובר בלקות קריאה.

אפשר להתבלבל גם עם הלקויות האחרות? בהחלט. ילד שנמצא באי שקט מוטורי בעקבות הפרעת קשב, יכול לכתוב באופן גס ולא ברור כך שיראה כאילו הוא לקוי כתיבה. ילד עם הפרעת קשב עלול להתבלבל במספרים, לא לשים לב לסימנים כמו חיבור/חיסור, לא לזכור פעולות שעשה כמו המרה או פריטה וכך ישיג תוצאות נמוכות למרות שאינו לקוי מבחינה חשבונית.

אז איך יודעים מה הטיפול הנכון? כמובן שלקויות יכולות להתרחש ביחד (30-40%) ולכן חשוב ביותר תהליך האבחון ואיתור הקושי המרכזי ובהתאם לכך לבנות תכנית התערבות מתאימה שתקדם את התלמיד ככל הניתן ובעיקר שתגביר את חווית ההצלחה ותחושת המסוגלות שלו.

מי מאבחן ומטפל בלקויות למידה? מאבחנות דידקטיות ומטפלות בקשיי למידה מוסמכות לאבחן ולטפל.

לירון גרומן, מאבחנת דידקטית ומטפלת בלקויות למידה.