האם מתחפשים רק בפורים?

כתינוקות, אנו נולדים לעולם המבוגרים, כל מה שאנו רוצים הוא לחקות אותם, ללמוד להתנהג ולהתנהל כמוהם בעולם.

החל מחיקוי הבעות הפנים, קולות הדיבור, התנועות המוטוריות ולאט לאט גם בחיקוי מילים ובמשחק.

בסביבות גיל שנה, הגיל בו מתחילים לשמוע מילים ראשונות, התינוקות מתחילים לשחק משחק "בכאילו", או בשפה המקצועית משחק בסמלים– symbolic play .

מאכילים את הבובה "בכאילו", שותים "בכאילו", מדברים בטלפון "בכאילו". תחילה הילדים ישחקו אחד ליד השני ויחקו את חבריהם, בהמשך יתקרבו והאינטראקציה ביניהם תהפוך למשחק סוציו-דרמטי של ממש.

במשחק, הילדים "מתחפשים" לכל דמות בה הם חפצים, וכך מתנסים במצבים חברתיים שונים, משחזרים ומעבדים חוויות רגשיות שונות מהיום-יום. במהלך משחק תראו ילדים "מתחפשים" לגננת, לבני משפחה שונים, לרופא/ה, לגיבורי על ועוד.

ה"תחפושות" במשחק מאפשרות לנו לפתח את העולם הדמיוני, להתמודד עם אירועים קשים, לחשוב על מעשי העבר ולחוש מה אחרים חשים ממרחק בטוח. הוא מפתח אמפתיה וכמובן – מקור להנאה מרובה!

קיים קשר ישיר בין התפתחות המשחק להתפתחות הקוגניציה. לכן, כשמגיע לקליניקה ילד עם עיכוב בהתפתחות השפה והדיבור, אחד הדברים עליהם נשים דגש הוא המשחק. לעיתים ככלי טיפולי ולעיתים כמטרת הטיפול עצמה.

לי לאואר, קלינאית תקשורת, M.A