כולנו תחת סוכה אחת

איך  כן מתנהגים? 4 כללים אוניברסליים שעוזרים לנו להבין מה כן לעשות – במקום מה לא לעשות.

שמירה על מרחב אישי –

מה אומרים לילדים?

אל תגעו באנשים או ילדים שאתם לא מכירים.

תור הוא ציר אנכי, לא אופקי. כשאתה עומד מאחורי מישהו בתור, תעמוד איפה שנעים לך ואז קח צעד אחורה.

אם קשה לנו להתאפק, אנחנו נוגעים רק בכתף או ביד.

אנחנו לא מרביצים/מושכים/דוחפים/מרימים/נשכבים/צובטים/בועטים בילדים אחרים. גם לא במשחק.

אנחנו לא יורקים/מלקקים/נושכים ילדים אחרים. גם לא במשחק.

אנחנו לא נוגעים באיברים פרטיים (כל מה שנמצא מתחת לצוואר ומעל הברכיים) של ילדים אחרים.

הקשבה –

מה אומרים לילדים?

כשאני מקשיב אני לא יכול לדבר. כשאדם קרוב אלי, מסתכל אליי ושואל שאלות – אני יודע שהוא מקשיב.

אם אני מרגיש שלא מקשיבים לי – לצעוק זה פתרון לא טוב. כדאי לבקש/לומר "אני

רוצה שתקשיב לי."

לדבר בשקט –

מה אומרים לילדים?

אנחנו לא צועקים/מקללים/משמיעים קולות בזמן שיחה.

אם מי שמשוחח איתי לא שומע אותי – הוא יבקש שאגביר את הקול. אם אני ממלמל או מסתיר את הפה עם היד/מכניס ידיים לפה בזמן שאני מדבר, לא מבינים אותי.

בזמן שהפה שלי מלא באוכל אני לא מדבר.

לעצור –

מה אומרים לילדים?

כשאני מבקש לסיים/לאסוף/לקום/לשבת לאכול/לכבות את הטלוויזיה/ללכת

לישון/לצאת מהבית – אתה עוצר את הפעילות שלך.

אתה לא לוקח בכוח/מרביץ/חוטף/זורק משהו שאתה מאוד רוצה אם הוא לא שלך.

אתה עוצר וחושב לפני שאתה עונה.

אתה מפסיק את המשחק עם הילד שמשחק איתך אומר די, או "לא נעים לי."

 

שיהיה לכולנו חג סוכות שמח – עם הרבה כן ופחות לא.

צוות ריפוי בעיסוק – מרכז חמניה