חשיפה למסכים בגיל הרך – עד גיל שנתיים

בחיי היומיום שלנו, אנו כבוגרים מבלים הרבה זמן מול צפייה במסכים. בטלוויזיה, אייפד או סמארטפון. הצפייה מספקת לנו מספר שימושים שונים: קבלת מידע, בידור, עיסוק חברתי, אמצעי למידה ותמיכה. לצד זאת, ישנן גם השפעות שליליות: טיפוח פאסיביות, אדישות, מודלים שליליים לחיקוי ועוד.

הדבר אף משמעותי יותר כשילד רך בשנותיו הראשונות נחשף למסכים. לילדים קיים קושי בשליטה ועיבוד הרגשות ובעיקר בוויסות עצמי. במצבים אלו המבוגר נדרש להיות נוכח על מנת לתמלל ולתווך לילד את המידע. גם היכולת להבחין בין מציאות ודמיון אינה בשלה דיה, מה שעלול להיות בעייתי "בזמן אמת". ילדים לעיתים משתמשים במסך כ"מקום מפלט" מהתמודדות עם פעילויות ואינטראקציות בינאישיות.

מספר עובדות כלליות:

• 20 אחוז מהילדים והמתבגרים מראים התמכרות למסכים.
• 50 אחוז מההורים בטוחים שצפייה במסכים עוזרת ללמידה של ילדיהם.
• ילדים ממשפחות בעלות הפרעה נפשית חשופים יותר למדיות דיגיטליות (בממוצע 7 שעות ביום).
• קיים יחס ישר בין זמן הצפייה במסכים לבין עלייה בהפרעות קשב והפרעות נפשיות המתבטאות בגיל הילדות.
• תינוקות בני 6 חודשים שצפו במסכים הראו ירידה ברמת השפה בגיל 14 חודשים, הפרעות בתפקודים ניהוליים והפרעות קשב בגיל בוגר יותר.
• החשיפה הראשונה למסכים היא פאסיבית. מגיל שנתיים עד 5 שנים החשיפה למסך גוברת ופוחת זמן משחק חופשי ואינטראקציה הורה – ילד.

שימוש בסמארטפון בנוכחות הילד עלול ליצור אצל הילד הפרעת שפה הבעתית וירידה בתפקודים ניהוליים.

מהן היתרונות והחסרונות בצפייה במסכים בגיל הרך? 

יתרונות: מעשיר באוצר מילים, משפר אוריינות, חושף להתנהגות חברתית חיוביות, מרחיב ידע דקדוקי, מחזק את התפיסה החזותית.

חסרונות:

• • בשל תוכן לא מתאים לילדים ומיעוט השגחה הורית, קיימת עליה בהתנהגויות אלימות.
  • משחקים דיגיטליים גורמים להפרעות התנהגות וקשיים חברתיים.
  • צפייה במסכים גורמת להפרעת שינה (דחיית שעת השינה וקשיי הירדמות) להפרעה בהתפתחות, קוגניציה, היפראקטיביות וקושי בקשב וריכוז.
  • ילדים הצופים במסך מעל 5 שעות ביום – מצויים בסכנת השמנה לעומת ילדים הצופים פחות משעתיים.
  • בתינוקות הצופים במסכים, נצפו יותר הפרעות התנהגות, אגרסיביות וסיכוי גבוה יותר לפתח התנהגויות דיכאוניות בגיל הילדות – לעומת תינוקות שאינם חשופים למסכים.
  • אצל ילדים בוגרים: עלול להגביר שקרים, עצבנות, הדרדרות בתפקוד לימודי מקצועי וחברתי.

מהו תפקידנו כהורים בעידן הדיגיטלי?

• • • הגבלה בזמן ובשימוש בכל תכני המדיה.
    • מעורבות בבחירת התכנים ושילוב שיח חיובי סביב התכנים המותרים.
    • להיות חשופים להשלכות ולהשפעות על הילד, לשים לב לתגובותיו וליכולתו להבחין בין דמיון למציאות.
    • לקדם פעילויות להפנמת נורמות התנהגות בטוחה ברשתות המדיה.
    • עד גיל שנתיים לא מומלץ כלל להיות מול מסך, מגיל שנתיים-שלוש למשך 10-15 דקות ולא יותר משעה.  ניתן להוסיף עוד 10 דקות כל שנת חיים.

שיהיה קיץ מהנה, מלא באינטראקציות ומשחקים!

אסנקצ' אלעזר, קלינאית תקשורת.